פסק-דין בתיק ת"צ 4115-01-12

א.       המבקש הגיש לבית משפט זה ביום 2.1.2012 בקשה לאשר תובענה כייצוגית וזאת בשם לקוחות המשיבה שעשו שימוש במוצר "בייבי קל" שעל אריזתו כתוב כי הוא מכיל חומרים פעילים "טבעיים", אך בדיעבד התברר למבקש שמדובר בתוסף תזונה כשהסימון "טבעי", לטענתו, טועה ומטעה, ואינו תואם לחוק ולתקנות, ובנוסף אין המשיבה מגלה ללקוחותיה שבדף הנחיות להורים שהוציא משרד הבריאות אין המשרד ממליץ על שימוש במוצרים דומים לתינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים.

ב.       המשיבה טוענת כי התובענה הייצוגית מסתמכת על תקן ישראלי 1145 - סימון מזון ארוז מראש, ולפי עמדת המשיבה תקן זה איננו חל על תוספי תזונה, שלגביהם ישנו הסדר חלופי, מקביל וייחודי ביחס לדרישות הסימון, כמפורט בנספח ג' לתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ"ז-1997.

לכן, כך עמדת המשיבה, אי-עמידתם של תוספי תזונה בהוראות הסימון של תקן ישראלי 1145, אינה מהווה אפילו עילה להפסקת שיווקם של תוספי תזונה, ולא כל שכן לפיצוי. להבדיל מתקן ישראלי 1145, תקנות תוספי התזונה אינה מכילים כל תנאים או הגבלות באשר לסימון תוספי התזונה במילים "טבעי" או "מרכיבים טבעיים".

ג.        לטענת המשיבה, לא נגרם למבקש, או לקבוצה שהוא מבקש לייצג, כל נזק הואיל וממילא גם מי שמבקשים לרכוש מוצרים "טבעיים" אינם נפגעים מצריכתם או רכישתם של מוצרים מ"מרכיבים טבעיים" המהווים תערובת של מספר רכיבים, שכל אחד מהם לכשעצמו הינו טבעי.

ד.       עוד טוענת המשיבה שגם יתר החלופות הקיימות בשוק, לאותה מטרה עבורה נרכש מוצר ה"בייבי קל", אינם עונים להגדרה "טבעי" ולכן, חלופה אחרת, או טובה יותר, ממילא לא עמדה לרשות המבקש או שאר חברי הקבוצה, והאוטונומיה הפרטית שלהם לבחור מוצר אחר שהינו "טבעי" ממילא לא נפגעה.

ה.       עוד סבורה המשיבה שגם אם תקן ישראלי 1145 חל על מוצר זה, הרי המוצר זכאי ליהנות מהגדרת "מרכיבים טבעיים" לפי סעיף 2-2 נספח ג' של תקן ישראלי 1145 - סימון מזון ארוז מראש, הואיל והמוצר מכיל רכיבים טבעיים.

ו.        מוסיפה המשיבה כי היצרנית המקורית של המוצר ומי שעיצבה את אריזתו (חברת "הדס") נרכשה על ידי המשיבה ואריזות כל מוצריה עברו ועוברות רוויזיה אצל המשיבה. המשיבה עידכנה את הכיתוב על גבי האריזה כך שזו כוללת את המילים "מרכיבים טבעיים " במקום המילה "טבעי".

ז.       הצדדים שבתיק זה הגישו לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה, עוד בטרם הגישה המשיבה תגובה לבקשת האישור, ומכאן שהתייתר הצורך בקיום דיון במעמד הצדדים.

ח.       בסעיף 7 של הבקשה לאישור הסכם הפשרה צויין כי "חברי הקבוצה המיוצגת הוגדרו ככל לקוחות המשיבה אשר עשו שימוש במוצר אשר המשיבה ייצרה ושיווקה בתקופה של 7 שנים קודם להגשת התובענה. זאת, בין אם רכשו את המוצר בעצמם בין אם לאו".

ט.       בהתאם לאמור בבקשת אישור הסדר הפשרה תפתח המשיבה, עם אישור ההסדר, במבצע לפיו במשך שלושה חודשים רכישת מוצר "בייבי קל" תזכה את הלקוחות בהנחה בגובה 20% לצורך הרכישה הבאה.

המשיבה מסבירה שבכל מקרה מוצר זה הינו בעל שוק מצומצם של כ-5,000 יחידות בלבד של המוצר הנמכרות מידי שנה, וקיים קושי מובנה באיתור התובעים הפוטנציאליים הואיל והרוב הגדול של הציבור אינו שומר קבלות בגין רכישת מוצרים מסוג זה.

י.        הצדדים גם הגיעו ביניהם לידי הבנה לפיה הם ממליצים לבית המשפט לפסוק גמול לתובע המייצג (המבקש) בסכום של 8,000 ש"ח, ולבאי כוחו של המבקש שכר טרחה בסכום של
17,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

יא.     כמו כן, סבורים הצדדים שבנסיבות הענין אין צורך במינוי מומחה בודק.

יב.      הוריתי על פרסום הבקשה לאישור הסדר פשרה בשני עיתונים יומיים והודעות אלה אכן פורסמו.

בנוסף, הומצאה הבקשה לאישור הסדר פשרה על נספחיה ליועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטות מחוז חיפה, כמו גם למנהל בתי המשפט ולממונה על הגנת הצרכן.

נכון לשעה זו לא נתקבלה כל השגה ביחס לפשרה המוצעת, כשהמועד להגשת התנגדויות לפי סעיף 18(ד) של חוק תובענות ייצוגיות - חלף.

יג.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני שבנסיבות הענין ומן הטעמים אשר פורטו בבקשה המשותפת לאישור הסדר פשרה, אין צורך במקרה זה במינוי מומחה בודק (סעיף 19 (ב) (1) לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006).

          אינני סבור שקיים במקרה שבפנינו חשש של ממש כי אישור הפשרה עלול להיות כרוך בפגיעה ממשית בגורם בעל הליך לגיטימי בהליך הייצוגי (רע"א 8479/02 ד"ר תמר סבו נ' רשות שדות התעופה בישראל ואח', מיום 15.12.08), ובנוסף עיינו בת"א (מחוזי תל אביב) 2624/06 אפשטיין נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ, פיסקה 19, מיום 23.2.09 :